היישוב מצפה רמון ממוקם בלב הר הנגב כ- 80 ק"מ מדרום לבאר שבע ו- 150 ק"מ צפונית לאילת על שפת מכתש רמון בגובה של כ- 900 מטר מעל פני הים, המיקום והגובה מעניקים למצפה רמון אקלים מיוחד בכל עונות השנה.שטח השיפוט של היישוב כ- 64,500 דונם שמתוכם רק כ- 3,500 דונם מיועדים למגורים, תיירות ותעשייה. חלקו המזרחי של מכתש רמון נכלל בתחום השיפוט של המועצה שהינה מובלעת המוקפת בשטחי המועצה האיזורית רמת נגב.ראשיתו של היישוב בשנת 1951 כאשר מצפה רמון שימשה כבסיס מחנה עבודה לפועלים אשר סללו את הכביש לאילת. בשנת 1956 הפך הישוב ממחנה עובדים לישוב קבע.

תושביו הראשונים של היישוב היו מקרב עולי צפון אפריקה ורומניה שהגיעו בתחילת שנות ה- 60 לארץ והופנו במסגרת הפעולות הראשונות של המדינה ליישוב הנגב. מקורות התעסוקה הראשונים ביישוב התבססו על כריית חרסית וגבס, בסיסי צבא הקבע, עסקים אשר שרתו את הנוסעים לאילת וממנה, מוסדות החינוך והמועצה המקומית.

עם חתימת הסכמי השלום עם מצרים תוכננה מצפה רמון להוות בסיס אזרחי למאות משפחות אנשי קבע ששרתו בבסים ופונו מסיני ומאזור ימית. נבנו שכונות חדשות בעיקר צמודות קרקע שהיו אמורות לאכלס את המתפנים מסיני, אך בעקבות מבצע "שלום הגליל" מרכז הכובד של צה"ל נע צפונה ורוב השכונות נותרו ריקות. בסיס חיל האויר "רמון" שנבנה באזור עם פינוי סיני, הביא למקום כמה מאות של משפחות צבא הקבע שהפכו את מצפה רמון לביתם, כתוצאה מכך בשנת 1988 מנה הישוב כ- 3000 נפש.

משנת 1990, עם קליטת העלייה מחבר העמים, עלה בהדרגה מספר התושבים וכיום (ינואר 2002) יש בישוב כ- 5,700 נפש. מוסדות היישוב התרחבו והתייעלו ופעילות רבה ניכרת בחינוך, תרבות, פיתוח, ספורט, תיירות, מסחר ומעט תעשייה.